כניסה לרכב וירידה ממנו — גבולות ההגדרה

נפילה בכניסה או בירידה — גם כשהרכב אינו נוסע

הגדרת שימוש ברכב בסעיף 1 לחוק הפיצויים כוללת כניסה לרכב וירידה ממנו. משום כך, פגיעה בזמן עלייה למושב או ירידה לכביש עשויה להיות תאונת דרכים אף שהמנוע כבוי והרכב עומד. עם זאת, לא כל נגיעה בדלת ולא כל נפילה בסמוך לרכב מקימות עילה. נבחנים רצף הפעולה, מטרתה והקשר בינה לבין הפגיעה.

לסיווג יש משמעות מיוחדת בתביעות קרנית. הוא עשוי להכריע אם הנפגע היה משתמש ברכב מסוים, אם עליו לתבוע את מבטחתו או את מבטחת הרכב שפגע בו, ואם היעדר ביטוח מצריך בדיקת זכאות נגד הקרן. לכן תיאור כגון ״נפלתי ליד המכונית״ אינו מספק לבירור מקצועי.

גבולות הפעולה: המבחן הטכני והמהותי

ברע״א 8744/18 מדינת ישראל נ׳ פלוני, מיום 12.5.2019, הוצג בירור דו־שלבי: מתחם הפעולה מתחיל במגע הפיזי הקשור לכניסה, ומסתיים בעמידה יציבה מחוץ לרכב ובסגירת הדלת, תוך בחינת הנסיבות. בתוך המתחם נדרשת גם פעולה החיונית מבחינה פיזית לכניסה או לירידה ומהווה חלק טבעי ומשולב שלהן. דלת פתוחה אינה מאריכה ללא גבול את הירידה.

באותו מקרה נפגע נהג בדלת האחורית בעת הוצאת מטען אישי, לאחר שכבר יצא ממושב הנהג ונעמד מחוץ לרכב. לא הוכרה פגיעה עקב ירידה. ההבחנה היא בין השלמת תנועת היציאה לבין פעולה חדשה ליד רכב שכבר הסתיימה הירידה ממנו.

הקשר לנסיעה או לשימוש מוכר אחר

ברע״א 4393/22 פלוני נ׳ הראל חברה לביטוח בע״מ וההליכים שנדונו עמו, מיום 31.7.2024, הובהר כי כניסה וירידה אינן מסלול עצמאי לכל עלייה לרכב. נדרש קשר לנסיעה או לשימוש מוכר אחר בתווך. גם כניסה שנועדה לנסיעה שלא התממשה בגלל הפגיעה יכולה להיבחן במסגרת זו.

לעומת זאת, עלייה וירידה שכל תכליתן פריקת מטען אינן הופכות לשימוש מוכר רק מפני שהאדם נע בין הרכב לקרקע. גם היות הירידה האחרונה בסיום הפריקה אינה מספיקה. יש לבדוק מה נעשה בין הכניסה לירידה, ולא להסתפק בכוונה כללית לנסוע בשלב מאוחר יותר.

פתיחת דלת, סגירתה והליכה ליד הרכב

פתיחת דלת לצורך כניסה לנסיעה וסגירתה כחלק מהיציאה עשויות להשתייך לפעולת השימוש. לעומתן, הגעה רגלית לרכב, חיפושו בחניון או הליכה ממנו ליעד הם בדרך כלל שלבים שיש להבחין בינם לבין הכניסה והירידה עצמן. מגע שנוצר במקרה במהלך נפילה אינו מוכיח שהנפגע כבר החל בכניסה.

חשוב לברר איזו דלת נפתחה ולאיזו מטרה: דלת הנהג לצורך התיישבות, דלת אחורית להוצאת חפץ או תא מטען לאחר תום הנסיעה. אין משקל קסם לזהות הדלת; הנתונים מסייעים להבין את הפעולה. גם תנועה רציפה נבחנת במהותה, ולא רק לפי מספר השניות שעברו.

שתי דוגמאות היפותטיות

נוסעת פותחת את דלת המושב כדי להתחיל נסיעה, מכניסה רגל ונחבלת במהלך ההתיישבות. המקרה מצביע על כניסה לצורך נסיעה, ויש לבדוק את אופן הפגיעה, נזק הגוף והביטוח. אין צורך שהרכב כבר ינוע, אך צריך להוכיח שהפגיעה נגרמה עקב הפעולה המתוארת ולא להסתפק בכך שהנוסעת הייתה בחניון.

מנגד, נהג סיים נסיעה, ירד ונעמד, ולאחר מכן חזר כמה פעמים לתא המטען כדי להכניס קניות לביתו. פגיעה בזמן סבב פריקה אינה הופכת לירידה מהנסיעה שהסתיימה. אם רכב אחר פגע בו בזמן זה, יש לבחון את הרכב האחר; אם החליק על מפגע, ייתכן בירור נזיקי אחר. אלו אפשרויות לבדיקה, לא קביעה מראש בדבר זכאות.

ילדים, נוסעים הנעזרים באחר ואביזרי עזר

כאשר הנפגע הוא ילד, קשיש או אדם עם מגבלה, רצף הכניסה והירידה עשוי לכלול סיוע. צריך לתאר מה עשה הנפגע עצמו ומה עשה המסייע, היכן היו גופם ואביזרי העזר ומתי אירעה הפגיעה. אין לזהות אוטומטית את מעמד המסייע עם מעמד מי שנכנס לרכב.

הנתונים הרפואיים מסייעים להבין את הצורך בסיוע ואת מנגנון הנפילה, אך אינם מחליפים את השאלה המשפטית אם הפעולה נכנסת להגדרה. עדות המלווה, סוג הרכב, גובה המדרגה ומיקום הידיות עשויים להבהיר את ההתרחשות. אין לשחזר פעולה מסוכנת לצורך צילום.

השלכות על ביטוח ועל קרנית

כאשר מוכר שימוש ברכב שממנו ירד הנפגע או שאליו נכנס, נבחן הכיסוי המתאים לאותו שימוש. כאשר הירידה הסתיימה והנפגע נפגע מרכב חולף, ייתכן שמעמדו הוא של נפגע מחוץ לרכב. בתאונה מרובת כלי רכב נדרשת בדיקה לפי סעיף 3. שלילת טענת כניסה או ירידה ביחס לרכב אחד אינה מוכיחה שאין תאונת דרכים בכלל.

אם הרכב האחראי אינו ידוע או חסר ביטוח, בודקים את תנאי סעיף 12 ואת חריגי הזכאות. מי שנהג לפני התאונה אינו בהכרח נשלל בכל פגיעה מאוחרת ליד הרכב, אך גם שינוי הכינוי ל״הולך רגל״ אינו פותר את הבדיקה. יש לקבוע את המעמד לפי העובדות. ראו נהג, נוסע והולך רגל.

מה לתעד ומה לא לעשות

• מטרת הכניסה או הירידה, הנסיעה שקדמה לה או שנועדה להתבצע.
• מיקום הרגליים והידיים, הדלת הרלוונטית והשלב שבו אירעה הפגיעה.
• האם הושגה עמידה יציבה, האם הדלת נסגרה והאם החלה פעולה נפרדת.
• פרטי עדים, צילום המקום ממקום בטוח ושמירת סרטון מקורי ככל שקיים.
• מסמכים רפואיים ותיאור כן של האירוע, ללא התאמת גרסה למונחים משפטיים.

כדאי לבדוק במקביל את חריג הטעינה והפריקה כאשר היו חפצים ברכב. עצם החזקת תיק בזמן ירידה אינה זהה לפריקה נפרדת, והבדיקה אינה נעשית לפי חפץ יחיד בלבד.

מקורות

• חוק הפיצויים — סעיפים 1–3 ו־12.
• רע״א 8744/18 — פסק הדין המלא.
• רע״א 4393/22 — פסק הדין המלא.