נפגע שהוא נהג, נוסע או הולך רגל

סעיפים 2, 3, 7, 7א, 7ב — מפת הזכויות

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע את זכויות הנפגעים בסעיפים 2, 3, 7, 7א ו־7ב. סעיף 2 קובע את אחריות המשתמש ברכב ומתיר השימוש בתנאים שבחוק. סעיף 3 מסדיר אחריות בתאונה שבה מעורבים כמה כלי רכב. סעיף 7 קובע הגבלות על זכאות נפגעים מסוימים. סעיף 7א — נהג בהיתר שלא ידע. סעיף 7ב — זכאות תלויים בנפגע. ראו אחריות מוחלטת ו־ייחוד העילה.

נוסע — תביעה נגד מבטח הרכב שבו נסע

נוסע תובע מבטח הרכב שבו נסע, גם אם רכב אחר ברח מזירת התאונה. אין להניח שנוסע חייב לתבוע דווקא את מבטח הרכב שברח — כיסוי הנוסע נקבע לפי הרכב שבו נסע. אין לבלבל בין הרכב שבו נסע הנוסע לבין הרכב שגרם לתאונה. ראו נפגע, תובע וזכאי ו־נוסע ברכב ללא ביטוח.

הולך רגל וריבוי כלי רכב — סעיף 3(ב)

סעיף 3(ב) קובע אחריות יחד ולחוד כשהולך רגל נפגע מריבוי כלי רכב. אין להניח שהאחריות מוטלת בהכרח על אחד מהם בלבד — הולך הרגל רשאי לתבוע כל אחד מהמבטחים או את כולם יחד. אין לצמצם את האחריות — כל מבטח אחראי כלפי הולך הרגל, והמבטחים יסדירו ביניהם את חלוקת האחריות. ראו הולך רגל שנפגע.

נהג נפגע: ביטוחו והחריגים האישיים

נהג שנפגע עשוי לתבוע מכוח ביטוח החובה המכסה את שימושו, גם אם הוא גרם לתאונה. האחריות המוחלטת אינה פוטרת מבדיקת רישיון, הרשאה, ביטוח וחריגי סעיף 7. כאשר נהג בהיתר לא ידע על היעדר הביטוח וגם לא היה סביר שיידע, נבחנת זכאותו לפי סעיף 7א. הסעיף אינו מתגבר על כל חריג אחר.

נהג שיצא מהרכב לפני שנפגע מחייב בירור של השימוש ברגע הרלוונטי. אין להניח שתמיד נותר נהג, או שתמיד הפך להולך רגל. יש לבדוק אם הירידה הסתיימה, מה עשה לאחריה ואיזה רכב יצר את הסיכון שהתממש.

בעלות, היתר ושלילת זכאות

סעיף 2(ב) עוסק בחבות בעל רכב או מחזיק שהתיר את השימוש, בתנאים שבו. סעיף 7(6), לעומתו, עוסק בשלילת זכאותו של בעלים או מחזיק שנפגע לאחר שהתיר לאחר לנהוג ללא ביטוח מתאים, לפי התנאים והפרשנות החלים. אלו שאלות נפרדות: מי חייב כלפי הנפגע ומי זכאי לפיצוי על נזקיו שלו.

לכן נוסע שהוא גם בעל הרכב אינו זהה בהכרח לנוסע מזדמן. יש לברר את ההיתר, הכיסוי, ההחזקה והנסיבות הרלוונטיות, ולא להכריע לפי הרישום לבדו. גם חזרת קרנית היא מסלול נפרד המחייב עילה לפי סעיף 9.

דוגמה היפותטית יישומית

תרחיש א': נוסע נסע ברכב א'. רכב ב' פגע ברכב א' וברח. ממי תובע הנוסע? הנוסע תובע מבטח הרכב שבו נסע (רכב א'), גם אם רכב ב' ברח. תרחיש ב': הולך רגל נפגע משני רכבים. כיצד נקבעת האחריות? סעיף 3(ב) — אחריות יחד ולחוד; הולך הרגל רשאי לתבוע כל אחד מהמבטחים או את כולם. ראו פגע וברח ו־הולך רגל שנפגע.

מסמכים שיש לשמור

• פרטי הרכב שבו נסע הנוסע — מספר רישוי, בעלות
• פרטי הרכב האחר — אם ידוע
• ראיות על מעורבות כלי רכב — עדים, תיעוד
• פוליסת ביטוח חובה של הרכב המעורב
• תיעוד התאונה והנזק

טעויות נפוצות

• הנחה שנוסע חייב לתבוע דווקא את מבטח הרכב שברח — טעות, תובע ככלל את מבטח הרכב שבו נסע
• צמצום אחריות בריבוי כלי רכב — טעות, יחד ולחוד
• הנחה שבעלות קובעת אוטומטית אחריות — טעות
• אי־בחינת סעיף 7(6) — בעלים שהתיר
• אי־תיעוד מעורבות כלי רכב

כאשר אין מבטח אחראי

נוסע ברכב ללא ביטוח עשוי לתבוע את קרנית, בכפוף לזכאותו ולעילת סעיף 12. לעומת זאת, ברכב מבוטח לא עוברים אוטומטית לקרנית רק מפני שרכב אחר שגרם להתנגשות ברח. הולך רגל שנפגע מרכב לא ידוע מצריך הוכחת מעורבות ועמידה בתנאים המתאימים, לרבות בירור מאמצי האיתור לפי הנסיבות.

אין לייחס לנוסע כל הפרה של הנהג. מנגד, החריג הנוגע לשימוש ללא רשות עשוי לחול גם על מי שהיה ברכב וידע על השימוש האסור. יש להבדיל בין ידיעה על היעדר רשות לידיעה על היעדר ביטוח, ולבדוק כל הוראה במדויק.

סעיף 2 — אחריות והוכחת זכאות

סעיף 2 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות בגין נזק גוף מתאונת דרכים. אין להניח זכאות ללא הוכחת תאונת דרכים ונזק גוף — הזכאות תלויה בהתקיימות יסודות החוק. אין לקבוע זכאות אוטומטית — יש לבחון את היסודות. ראו הגדרת תאונת דרכים ו־מאורע, נזק גוף וקשר.

תאונה מרובת כלי רכב

סעיף 3(א) עוסק בנזקי הגוף של מי שנסעו בכל אחד מכלי הרכב המעורבים; סעיף 3(ב) עוסק בנפגע מחוץ לכלי הרכב וקובע אחריות יחד ולחוד בתנאים שבו. לכן ריבוי רכבים אינו מצדיק החלת יחד ולחוד על כל נפגע בלי הבחנה.

יש לזהות אילו כלי רכב נחשבים מעורבים, לרבות התנאים שבסעיף ובפסיקה. מכונית שנמצאה בזירה אינה חייבת רק בשל קרבתה. מנגד, הנפגע מחוץ לרכב אינו צריך לשאת בחלוקה הפנימית בין מי שחייבים כלפיו יחד ולחוד. אין בכך זכות לקבל אותו פיצוי פעמיים.

תלויים ועיזבון לאחר תאונה קטלנית

סעיף 7ב עוסק בזכאות תלויים, לא בנהג שנהג ללא היתר. הוא עשוי לשמר תביעת תלויים אף כאשר הנפגע עצמו לא היה זכאי לפי סעיף 7. עילת העיזבון נבחנת בנפרד ואינה הופכת לעילת תלויים רק משום שהיורשים הם בני משפחה.

יש לזהות את התובעים, את זיקתם למנוח ואת הנזק הממוני הרלוונטי, ולתאם ראשי נזק חופפים. הרחבה בפרקים על תביעת תלויים ועל עיזבון ושנים אבודות.

נוסע — ראיות והוכחה

נוסע שתובע מבטח הרכב שבו נסע צריך להוכיח את נסיעתו ברכב. אין להניח נסיעה ללא ראיות — יש לתעד: עדים, פרטי רכב, תיעוד. אין לקבוע נסיעה על בסיס טענות בעלמא. ראו נטל ההוכחה ו־נוסע ברכב ללא ביטוח.

הולך רגל — ראיות מעורבות

הולך רגל שנפגע מריבוי כלי רכב צריך להוכיח את מעורבות כלי הרכב. אין להניח מעורבות ללא ראיות — יש לתעד: פרטי רכב, עדים, תיעוד. אין לקבוע מעורבות על בסיס טענות בעלמא. ראו הולך רגל שנפגע.

סיכום — מפת זכויות

מעמד הנפגע הוא נקודת מוצא לבירור, ולא הבטחת זכאות. יש להתאים את הנתבע והמסלול לעובדות ולתנאי החוק. אין לקבוע זכאות ללא בחינת הסעיפים הרלוונטיים — 2, 3, 7, 7א, 7ב. ראו נפגע, תובע וזכאי.

מקורות

• חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים — ויקיטקסט
• המוסד לביטוח לאומי