התמוטטות על הכביש — פיצוי מקרנית

התמוטטות על הכביש — פיצוי מקרנית

התמוטטות על הכביש — האם זו תאונת דרכים.

רקע

התמוטטות רפואית על הכביש עשויה להיחשב תאונת דרכים. במקרים רבים, אדם המצוי במרחב הציבורי, בין אם כהולך רגל ובין אם כנהג, עלול לחוות אירוע רפואי פתאומי כמו אירוע לבבי, שבץ מוחי, התקף אפילפסיה או איבוד הכרה מסיבה לא ידועה. כאשר אירוע כזה מתרחש בקרבת כלי רכב או תוך כדי שימוש בו, עולה השאלה המשפטית המורכבת: האם הנזק שנגרם לנפגע מקורו באירוע הרפואי הפנימי, או שמא מדובר בתאונת דרכים המקנה זכאות לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד).

מה חשוב לדעת

בנושא זה, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתביעות פלת״ד וקרנית. עו״ד ציון בהלול בעל ניסיון רב בתחום ומייצג הן נפגעים והן נתבעים במקרים של תאונה ללא ביטוח חובה או מקרים מורכבים אחרים. קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפלת"ד ותפקידו להבטיח פיצוי לנפגעי גוף בתאונות דרכים שאינם יכולים לתבוע מבטח, למשל במקרים של "פגע וברח", נהיגה ללא ביטוח תקף, או כאשר חברת הביטוח נכנסה להליכי פירוק.

מה עושים?

1. אסוף מסמכים רלוונטיים
2. תעד את המקרה
3. פנה לייעוץ משפטי
4. אל תמסור גרסה לפני בדיקת זכאות לפני שתקבל ייעוץ

המסגרת הנורמטיבית: חוק הפלת"ד והגדרת "תאונת דרכים"

כדי להבין האם התמוטטות על הכביש מזכה בפיצוי, יש לבחון תחילה האם המקרה נכנס תחת הגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. החוק מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

במקרים של התמוטטות, האתגר המרכזי הוא הוכחת "הקשר הסיבתי". כלומר, האם השימוש ברכב הוא שגרם לנזק, או שמא הנזק נגרם ללא קשר לרכב? הפסיקה בישראל הבחינה בין מספר מצבים שכיחים:

1. התמוטטות כתוצאה מבהלה או לחץ מהתנועה: אם אדם התמוטט (למשל חווה התקף לב) עקב אירוע תחבורתי מאיים, כמו בלימת פתע של רכב סמוך או סכנת התנגשות ממשית, הדבר עשוי להיחשב כתאונת דרכים. כאן, הגורם החיצוני (הרכב) הוא שהצית את האירוע הרפואי.
2. התמוטטות ללא קשר לרכב ופגיעה לאחר מכן: אדם שמתמוטט על הכביש בשל סיבה רפואית גרידא (כמו עילפון), ולאחר מכן נדרס על ידי רכב חולף. במקרה זה, הפגיעה מהרכב היא ללא ספק תאונת דרכים, והשאלה תהיה חלוקת הנזק בין המצב הרפואי הקודם לבין נזקי הדריסה.
3. התמוטטות תוך כדי נהיגה: נהג שמאבד הכרה ובעקבות זאת הרכב סוטה מהמסלול ומתנגש במכשול. הנזקים הנובעים מההתנגשות עצמה (שברים, חבלות מהכרית אוויר וכו') יוכרו כתאונת דרכים.

בכל אחד מהמצבים הללו, אם הרכב הפוגע אינו ידוע (פגע וברח) או שאין לו ביטוח חובה בתוקף, הנפגע יוכל להפנות את תביעתו אל קרנית.

תפקידה של קרנית במקרי התמוטטות ופגיעה

קרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) היא הכתובת המשפטית עבור נפגעים שנותרו ללא כיסוי ביטוחי מסיבות שאינן תלויות בהם. במקרה של התמוטטות על הכביש, המעורבות של קרנית הופכת רלוונטית במיוחד בתרחישים הבאים:

תאונות פגע וברח לאחר התמוטטות

אחד התרחישים המצערים ביותר הוא אדם שאיבד את הכרתו והתמוטט על נתיב נסיעה, ורכב חולף פגע בו ונמלט מהמקום מבלי להושיט עזרה או להשאיר פרטים. במצב כזה, לנפגע אין חברת ביטוח לתבוע. כאן נכנסת קרנית לתמונה וממלאת את מקומה של חברת הביטוח של הרכב הפוגע. על הנפגע (או בני משפחתו, אם הנפגע נפטר או אינו כשיר) להוכיח כי אכן אירעה תאונה וכי נעשה מאמץ סביר לאתר את הנהג הפוגע.

נהיגה ללא ביטוח עקב התמוטטות המבוטח

במקרים מסוימים, אדם עשוי לנהוג ברכב ללא ביטוח חובה מסיבות שונות (שכחה, קשיים כלכליים וכו'). אם אותו אדם התמוטט ופגע באחרים, הנפגעים האחרים יוכלו לתבוע את קרנית. עם זאת, הנהג עצמו לא יהיה זכאי לפיצוי מקרנית אם הוא נהג ללא ביטוח. אך אם הנפגע הוא הולך רגל שנפגע מרכב כזה, קרנית היא הגוף שיפצה אותו.

שאלת ה"מגע" והשפעתה על תביעות מול קרנית

בתביעות נגד קרנית, ישנה חשיבות מכרעת לשאלה האם היה מגע פיזי בין הרכב לבין האדם שהתמוטט. אם אדם התמוטט בגלל שרכב חלף לידו במהירות והבהיל אותו, אך לא היה מגע, התביעה נגד קרנית עשויה להיות מורכבת יותר ודורשת הוכחה של קשר סיבתי הדוק בין הנסיעה לבין ההתמוטטות. בתי המשפט נוטים להחמיר עם נפגעים הטוענים ל"תאונה ללא מגע" כאשר מדובר בנתבעת כמו קרנית, וזאת כדי למנוע תביעות סרק או תביעות בגין אירועים רפואיים שאין להם קשר אמיתי לתחבורה.

ניתוח הקשר הסיבתי: בין האירוע הרפואי לנזק התחבורתי

הדיון המשפטי סביב התמוטטות על הכביש מתמקד ב"מבחן הסיכון". השאלה היא האם הנזק שנגרם לנפגע נופל למסגרת הסיכונים שהשימוש ברכב יוצר.

מבחן הקשר הסיבתי המשפטי

בית המשפט בוחן האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה הנהיגה או הימצאות הרכבים על הכביש. אם אדם התמוטט מוות טבעי על הכביש ורק לאחר מכן רכב עבר על גופתו מבלי לגרום לנזק נוסף מעבר למה שכבר נגרם מהמוות הטבעי, לא תקום עילת תביעה. מנגד, אם ההתמוטטות הייתה רק "הקדמה" והפגיעה הקטלנית הגיעה מהרכב, קרנית או חברת הביטוח יחויבו בפיצוי.

דוגמה מעשית: המקרה של הולך רגל לקוי בבריאותו

נניח מקרה של קשיש הסובל מבעיות שיווי משקל. תוך כדי חציית הכביש, הוא חווה סחרחורת, נופל על האספלט, ובטרם הספיק לקום, נפגע מרכב חולף. במקרה זה, למרות שהנפילה הראשונית נבעה ממצב רפואי, הפגיעה המשמעותית היא תוצאה של תאונת דרכים. אם הנהג הפוגע לא נמצא, קרנית תשלם פיצויים על כל הנזקים שנגרמו כתוצאה מהדריסה.

התמוטטות נהג כתוצאה מ"שימוש ברכב"

ישנם מקרים בהם המאמץ הכרוך בנהיגה, או תנאי דרך קשים במיוחד (כמו נהיגה בסופה או פקק תנועה חריג), גורמים לנהג להתמוטטות רפואית. הפסיקה קבעה כי אם ניתן להוכיח שהדחק (Stress) שנגרם כתוצאה ישירה מהנהיגה הוא שהוביל להתקף הלב, הרי שהדבר ייחשב כתאונת דרכים. מדובר בהוכחה רפואית-משפטית מורכבת הדורשת חוות דעת של מומחים בתחום הקרדיולוגיה והנוירולוגיה.

פסיקת בתי המשפט ומגמות במימוש זכויות מול קרנית

במשך השנים, בתי המשפט בישראל דנו במספר רב של מקרים המערבים התמוטטות ופגיעה מכלי רכב. המגמה הכללית היא פרשנות סוציאלית של חוק הפלת"ד, השואפת להעניק פיצוי לנפגעים, אך תוך שמירה על גבולות ברורים כדי לא להפוך את קרנית למעין "מוסד לביטוח לאומי" של כל אירוע רפואי שקרה במרחב הציבורי.

פרשת שולמן והשפעתה

בפסק הדין המפורסם "שולמן נגד טיירה", נקבעו עקרונות רחבים לגבי מהו "שימוש ברכב". למרות שמאז שונה החוק והצטמצם במעט, העיקרון לפיו זירה של תאונה צריכה להיות קשורה לסיכון תחבורתי נותר על כנו. במקרים של התמוטטות, בתי המשפט בודקים האם הרכב היה "גורם ממשי" בנזק.

התייחסות למקרי עילפון ואיבוד שליטה

בפסיקה נקבע כי נהג שאיבד את הכרתו (למשל עקב ירידת סוכר פתאומית אצל חולה סוכרת) וגרם לתאונה, נחשב כמי שהיה מעורב בתאונת דרכים. אם אותו נהג היה מבוטח, חברת הביטוח שלו תפצה את הנפגעים האחרים. אם הוא נפגע בעצמו, הוא יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח שלו. הבעיה מתחילה כשאדם כזה נוהג ללא ביטוח ופוגע באחרים – במקרה כזה קרנית תשלם לנפגעים, אך לאחר מכן היא עשויה להגיש תביעת שיבוב נגד הנהג שהתמוטט אם יוכח שהוא נהג בידיעה שאין לו ביטוח.

חשיבות העדויות והראיות הפורנזיות

במקרים שבהם אדם נמצא מוטל על הכביש, קרנית תנסה לעיתים לטעון שהנפגע נפטר מהתקף לב עוד לפני שנפגע מהרכב, ולכן אין מדובר בתאונת דרכים. כאן נכנס לתמונה תפקידו של עורך הדין, שצריך להוביל ניתוח של דוחות מד"א, ממצאי נתיחה (אם בוצעה), ועדויות ראייה כדי להוכיח שהפגיעה הקטלנית או המזיקה הייתה אכן מהרכב.

צעדים מעשיים למימוש זכויות מול קרנית

אם אתם או יקיריכם הייתם מעורבים באירוע של התמוטטות על הכביש שהסתיים בפגיעה מרכב, עליכם לפעול בנחישות ובמהירות כדי להבטיח את זכויותיכם:

1. דיווח למשטרה: במקרה של תביעה נגד קרנית (במיוחד ב"פגע וברח"), חובה לדווח למשטרה באופן מיידי. אי דיווח או שיהוי ניכר עלולים להוביל לדחיית התביעה בטענה שהנפגע לא פעל בשקידה סבירה לאיתור הנהג.
2. איסוף ראיות מהזירה: אם ישנם עדים שהיו עדים להתמוטטות ולפגיעה שלאחריה, יש לקחת את פרטיהם. צילומים של זירת האירוע, סימני בלימה על הכביש ושברים של חלקי רכב יכולים להוות ראיות זהב.
3. תיעוד רפואי מלא: יש לוודא כי בחדר המיון ובדוחות מד"א נרשם במדויק מה קרה. אם הנפגע הרגיש סחרחורת בגלל רכב שצפר לו בחוזקה, חשוב שזה יופיע בתיעוד הראשוני. גרסה ראשונה זו היא בעלת משקל ראייתי מכרע.
4. ייצוג משפטי: תביעות נגד קרנית הן מורכבות מטבען. קרנית היא גוף חזק עם סוללת עורכי דין השואפת למזער פיצויים. עורך דין מנוסה ידע למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט שיקבעו את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק ואת שיעור הנכות.
5. בדיקת פוליסות נוספות: לעיתים, מעבר לפיצוי מקרנית, ייתכן שקיימות פוליסות ביטוח חיים, תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה שיכולות לספק מענה כלכלי נוסף.

התמוטטות על הכביש היא אירוע טראומטי, אך החוק בישראל מספק רשת ביטחון באמצעות קרנית. הבנה נכונה של המצב המשפטי ופעולה נכונה מול הרשויות וקרנית יכולות להבטיח פיצוי כספי משמעותי שיסייע בשיקום הנפגע ומשפחתו.

צור קשר

עו״ד ציון בהלול — 054-779-9000